top of page
Search

רשמי מסע | ארה״ב


 

מאת ד״ר עליזה לביא 

חזרתי לאחרונה ממסע הרצאות בניו־יורק, ואני מבקשת לשתף אתכן לא בכותרת ולא בסיכום אירועים, אלא בתחושה עמוקה שלא מרפה ממני מאז.

לא מדובר בחשש תיאורטי.

זהו פחד חי. כזה שפוגשים בעיניים של אנשים.

 

יהודים מזרמים שונים, בגילים שונים, מכל מנעד הקשת הפוליטית, מדברים היום על אנטישמיות לא כאיום עתידי אלא כמציאות יומיומית. תחושת חוסר ביטחון. בלבול. העדר כתובת ברורה, לא פוליטית ולא מוסרית. שוטר בכיר במסצ׳וסטס אמר משפט שלא יוצא לי מהראש: בארצות הברית של היום, רק ילדים יהודים לומדים מאחורי גדרות.

 

הנתונים מאשרים את התחושה. רוב מוחלט של יהדות ארצות הברית מודאג מהאנטישמיות. יש הרואים בה איום משמאל ומימין גם יחד, אחרים מפנים אצבע מאשימה בעיקר כלפי צד אחד, ויש מי שמרגישים שישראל עצמה הפכה, בעל כורחה, לחלק מהבעיה. זו קהילה שמרגישה מותקפת מכל עבר, ללא תחושת מחסה.

 

ובכל זאת, מה שהטריד אותי יותר מהאיום עצמו הוא השיח סביבו.


 

השיח על אנטישמיות תקוע. הוא מתנהל כמעט תמיד בשפה של גינוי, התגוננות ואזהרה. פחות מדי נשאלת השאלה מה אפשר ללמוד מהעבר, ואילו כלים כבר פותחו על ידי מי שהתמודדו לפנינו עם שנאה, הדרה ורדיפה, והצליחו לא רק לשרוד אלא גם להשפיע.

 

כאן נכנסות לתמונה נשים מן ההיסטוריה היהודית. לא מיתוסים, לא דימויים ריקים, אלא נשים שפעלו בתוך מציאות עוינת, ופיתחו אסטרטגיות חכמות, מוסריות ואפקטיביות להתמודדות עם אנטישמיות.

אסתר המלכה פעלה מתוך הבנה עמוקה של כוח, זהות ותזמון. היא לא התעמתה חזיתית, אלא בנתה מהלך פוליטי מדויק, מתוך נאמנות כפולה, למלכות ולעמה.


דונה גרציה השתמשה בכוח כלכלי ודיפלומטי, יצרה רשתות הצלה והשפעה חוצות גבולות.ורות ביידר גינסבורג עיצבה שפה משפטית חדשה שהגנה על מיעוטים, לא מתוך תודעת קרבן אלא מתוך עיקרון של שוויון. 

הנשים הללו אינן נלמדות כסיפורי התמודדות. שמותיהן אולי מוכרים, אך הכלים שפיתחו, החשיבה האסטרטגית, היצירתיות והאומץ, נעלמים מן השיח. כאן טמון פוטנציאל כפול: חיזוק פנימי של זהות יהודית לא מתנצלת, ויכולת לייצר שיח פתוח גם מחוץ לגבולות הקהילה.

 

האנטישמיות של ימינו איננה רק בעיית ביטחון. היא משבר זהות ותודעה. מולה לא די בגינויים ובהגנות. יש צורך בנרטיב חכם, עמוק ומעורר השראה.

 

בשנה האחרונה אנו מקדמות עקב בצד אגודל מיצג תרבותי ופעילות שתחזיר למרכז השיח קולות של נשים שפעלו מול שנאה, מתוך אחריות, יצירתיות ויוזמה. מיצג שמציע שפה אחרת וכלים שנולדו מתוך ניסיון היסטורי עמוק, אך מדברים במובהק אל ההווה.

פרטים נוספים נשתף בקרוב.

 
 
 

Comments


bottom of page