תיקון ליל שבועות בכיכר החטופים

קול קרא והלכנו בעקבותיו

ממשיכות במסע בהבנה שהדרך חכמה יותר מההולכות וההולכים בה, כמה מילים מתיקון ליל שבועות בכיכר החטופים.

בלב הלילה, בלב הכיכר, אנו ניצבים יחד – נשים וגברים, לב אל לב, זוכרות ונושאות תפילה.

שבועות הוא חג של קבלה. קבלת תורה, קבלת אחריות, קבלת האחר. ובתוך המילים העתיקות והסיפורים בני הדורות, עולה קולה של רות – האישה הנוכרייה שבחרה להיות חלק, שבחרה שייכות, נאמנות, חסד.

כמו רות, גם אנחנו בוחרות. בוחרות לא להתייאש. בוחרות לראות זה את זו, לבנות גשרים בלב השבר. דווקא מתוך האובדן, מתוך העצב – אנו מחפשות התחלה חדשה.

בלילה הזה אנו קוראות ולומדות, כי המילים הן לא רק ידע – הן תיקון. הן תנועה של נשמה שמבקשת לגעת, לרפא, להתחבר.

נישא עיניים ונבקש: שתשרה עלינו רוח עדינה, שתאיר את דרכנו. שנזכה לקולות של פיוס, למילים של אמת, לשפה חדשה של תקווה.

מי ייתן והכיכר הזו – שהייתה עדה לכל כך הרבה כאב – תהפוך למרחב של ריפוי, של אחדות, של נשימה משותפת.

היחד שלנו משנה מציאות.

ניצוץ של אור בימים מורכבים.

בברכת יחד אנחנו יכולות,

ד״ר עליזה לביא | טלי דביר לבנת | מייסדות