שנתיים לשבעה באוקטובר

חברות יקרות,

מחר נציין שנתיים ליום ששינה את חיינו. שנתיים חלפו מאז שישבנו יחד, כמה שעות לפני שהכול קרס, בביתה של חברתי ושותפתי, עליזה לביא, בליל הושענא רבה. הארץ סערה בהפגנות ושיח על הפרדה, ואנחנו – שונות ומחוברות – ביקשנו שיח וחיבור.

בוקר ה-7 באוקטובר, כשהחלו להגיע התמונות הבלתי נתפסות מהדרום, הבנו שמה שהתחיל כפורום של נשים מנהיגות שמבקשות חיבור ושיח, חייב להפוך לפעולה. הקמנו במהירות את חמ"ל 7 שבו ביקרנו מאות משפחות שכולות.

השאלה ריחפה באוויר: *איך נכנסים לבית של משפחה שכולה שלא מכירים?* מה אומרים, וחשוב מכך, מה לא אומרים?

יחד, כפורום מנהיגות מחברות, ניסחנו מכתב מנחה למתנדבים עם 'עשה ואל תעשה', והשארנו מכתב אישי למשפחה השכולה ליום השמיני, היום שבו העולם מתחיל לחזור לשגרה אבל כאבם רק מתחיל.

הפורום שלנו הפך למרחב של שיח כואב, מחבר ומעורר תקווה.

הדרך ממשיכה להיות מורכבת, נסללת במעגלים של דם, ידע וחיבור. אנו ממשיכות לצעוד בה יחד, מחוברות יותר מתמיד, ותקוותנו לרקום מחר חדש עומדת איתנה.

גם בחג הזה ניפגש למספר אירועים משמעותיים שיתקיימו ברוח המסרים והערכים של הפורום.

בואו להיות חלק מהדרך ומהתקווה.

טלי ועליזה 🇮🇱