יוצרות התערוכה: טלי דביר לבנת | גילי סיוון כהן
צילום: רון קדמי
בספטמבר הקרוב תצא לדרכה תערוכת פופ אפ נודדת שמספרת את סיפורן.ם של בנות.י הזוג של חללי.ות צה"ל, ואת סיפורה של עמותת ״הותיר אחריו חבר.ה״, שנוסדה בשנת 1998, מתוך אסון אישי, ומאז מלווה את מאות בנות ובני זוג הלא נשואים של חללי צה"ל בהתמודדות עם האובדן, במטרה לסייע להם לחזור לחיים מלאים בצד האבל ולא בצילו.
העמותה פועלת בשיתוף פעולה מלא עם מערך הנפגעים בצה"ל ובמשרד הביטחון, מוכרת כארגון יציג ופעילותה ממומנת בחלקה על ידי משרד הביטחון.
התערוכה בהובלת היוצרות האקטיביסטיות טלי דביר לבנת וגילי סיוון כהן תציג את סיפורן של החברות השכולות מתקופות שונות על ציר הזמן, כולל חברות ממלחמת חרבות ברזל, ואת סיפורה של העמותה.
התערוכה הושקה בבית הנשיא בספטמבר 2024 ומבית הנשיא יצאה למסע בין לוקיישנים בארץ ובעולם, על מנת להדהד ולספר את סיפור בנות ובני הזוג השכולים של חללי צה"ל ואת סיפור העמותה, לצורך העלאת המודעות ופתיחת צוהר לכאב הייחודי הזה.
טלי דביר לבנת | אדוות
מיצג המספר את סיפורם של בנות ובני הזוג השכולים של חללי צה"ל, ואת סיפורה של עמותת ״הותיר אחריו חבר.ה״.
המיצג מדמה אדוות , מעגלי השפעה וחיבור שחלקם נקטעו וחלקם החלו עם מותו של החלל, מבט על זהות, בין גלוי לנסתר, בין האני לאחר, דינמיקה של אמנות קוטבית, הפשטה ופיגורציה בין מודע ללא מודע. ח"י ומת - לובשים צורה ביצירתה.
מחול אדוות של פעיל וסביל, מעורר מחשבה על מעגלים במרחבים שונים בהם מעגל החיים, מעגל התמיכה שהעמותה מעניקה, שכול ומקומם של בנות ובני הזוג השכולים של חללי צה"ל כחלק בלתי נפרד ממשפחת השכול. מבט על המציאות נכוחה על החוב המוסרי שלנו כחברה ועל הממסד שבחר לאורך שנים שלא להכיר במקום הייחודי של בנות ובני הזוג השכולים באבל בהעדר הכרה רשמית, אולם שינה את עמדתו לאור מעגל התמיכה וההכרה של העמותה "הותיר אחריו חברה".
טלי דביר לבנת | מייצג אדוות
תערוכה זו, הינה חלק מקונספט הסברה גלובלי המבוסס על ההבנה כי ההכרה החברתית בארץ ובקרב הקהילות היהודיות בתפוצות, בחברות השכולות ובמעמדן המיוחד כחלק בלתי נפרד ממשפחת השכול, היא נדבך מהותי בשיקום שלהן, ולאורך זמן.
מהחללים הלא נשואים של הנופלים באירועי ה - 7.10 ומלחמת חרבות ברזל היו בזוגיות רצינית וכבר תכננו את עתידם עם בנות הזוג. החברות השכולות אינן מטופלות באופן ישיר על ידי צה"ל ומשרד הביטחון שכן אינן נחשבות בנות משפחה. יחד עם זאת ברור שיש להן מעמד מיוחד במעגל השכול.
עמותת "הותיר אחריו חברה" פוגשת את בת הזוג בנקודה הקריטית ביותר בו איבדה את אהובה, ויחד איתו את חלומותיה ותוכניותיה לעתיד. מתוך השבר העמוק, היא צריכה לבחור בחיים ולארגן את חייה מחדש. מרגע זה והלאה, ולאורך כל חייה, תלווה אותה העמותה, בתמיכה נפשית ומעטפת שיקומית מותאמת.
השאיפה היא לשזור את התערוכה ולהדהד אותה למגוון קהלים בהם: הציבור בכללותו, מגזר פרטי, עסקי, צבא, המגזר השלישי, אוניברסיטאות, רשויות מקומיות, בתי חולים, שגרירויות, מובילי דעה בארץ ובעולם ועוד.
למטרה זו נבקש שיתוף פעולה עם בעלי ענין בנושא אשר לרשותם תשתית מתאימה לאירוח הולם לתערוכה. כמו כן, נבקש שיתוף פעולה וסיוע בהפצת המידע והמסרים ויצירת השינוי התודעתי המיוחל ו/או כאלה המעוניינים לתת חסות לפעילות זו.
בית הנשיא | 3.9.24
אדוות, גלים קטנים, שינויים שמתחילים מרגע אחד בזמן ומהדהדים הלאה עשורים, פוגשים בדרך לבבות ומצילים חיים. הרגע בזמן בבית משפחת חיימוביץ עם נפילתו של אבי והבקשה ״תצילו אותי, אני לא יכולה להציל את עצמי״ הפכה מסיפור פרטי לאדווה שמהדהדת בלב של מעל 800 חברות שכולות.
זכות גדולה שהאדווה הראשונה של התערוכה מתחילה כאן בבית הנשיא, אצלך הגב׳ מיכל הרצוג ומכאן תצא כחלק מקונספט הסברה גלובלי המבוסס על ההבנה כי ההכרה החברתית בארץ ובקרב הקהילות היהודיות בתפוצות, בבנות ובני הזוג השכולים ובמעמדם המיוחד כחלק בלתי נפרד ממשפחת השכול, היא נדבך מהותי בשיקום שלהם לאורך זמן.
